GERD - מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי
ריפלוקס נמנית בין המחלות השכיחות בעולם המערבי ובישראל כאשר התסמין העיקרי הינו צרבת. בסקירה שיטתית של 15 מחקרים אפידמיולוגיים, נמצאה שכיחות המחלה ב-10%-20% מהאוכלוסיה בעולם המערבי ובישראל מדובר בעשרות אחוזים של מטופלים הסובלים מתופעה זו לפחות פעם בשנה. מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי(GERD) קשורה בדרך כלל לחומצת קיבה שזורמת חזרה לוושט. סוגר הוושט התחתון (LES) הוא טבעת שרירית הפועלת כשסתום בין הוושט לקיבה, ומונעת מתכולת הקיבה לזרום חזרה אל הוושט. כאשר ה-LES אינו נסגר כראוי, חומצת הקיבה עלולה לזרום חזרה לתוך הוושט, מה שמוביל לתסמינים כמו צרבת .
קיבה בריאה
ריפלוקס
הגורם העיקרי ל-GERD הוא תפקוד לקוי של ה-LES, אשר יכולה להיות מושפעת מגורמים כמו השמנת יתר, בקע סרעפתי, הריון, תרופות מסוימות ובחירות אורח חיים. בעוד חומצת קיבה היא גורם מפתח ב-GERD, חשוב לציין שמרכיבים אחרים של תוכן הקיבה, כגון מרה, אנזימי עיכול ופפסין, יכולים גם הם לתרום לגירוי ולנזק בוושט.
כיום בישראל מוצעים שני סוגי טיפולים בריפלוקס - הראשון הוא הטיפול התרופתי הנפוץ נגד צרבת, שמפחית את רמת החומציות של הנוזל שעולה מהקיבה לוושט. לעתים תרופות אלו כרוכות בתופעות לוואי שונות שעלולות לפגוע בתפקוד היומיומי. בנוסף, ממשיך לעלות נוזל מהקיבה לוושט (אומנם לא חומצי) שיכול לגרום לתסמינים ופוגע באיכות החיים.
הטיפול השני הוא ניתוח מורכב שבו המנתח עושה שימוש בחלק העליון של הקיבה סביב הוושט כדי לשחזר את השסתום שאינו עובד באופן תקין, ותיקון הבקע בסרעפת, אם יש.
בין שני הטיפולים הללו יש קבוצה של אנשים שאינם מספיק חולים כדי להצדיק ניתוח מצד אחד ושהטיפול התרופתי אינו נותן להם מענה מספק או שאינם מעוניינים בנטילת תרופות למשך כל חייהם. כך, ממשיכים אנשים אלה לסבול מסימפטומים ותופעות לוואי מתמשכות.
טיפול אינודסקופי לריפלוקס/ ללא ניתוח וללא תרופות .
נטילת מעכבי משאבת מימן (PPI), כמו לֹ–Losec® ו-Nexium®, לא תרפא ריפלוקס. הם עוזרים לנהל את הסימפטומים על ידי דיכוי ייצור חומצה, אך שסתום הוושט עדיין אינו פועל כראוי, ושימוש ב-PPI לא יתקן זאת.
שימוש יתר ב-PPI מגביר את הסבירות לזיהומים, דמנציה, אוסטאופורוזיס, ומחלת כליות.
מכיוון ש-PPI לא מרפאים ריפלוקס, אנשים רבים מגלים שהם תלויים בנטילת מינונים מוגברים מספר פעמים ביום כדי לקבל הקלה בתסמינים.
עדויות זמינות מצביעות על כך ששימוש ב-PPI קשור לסיכון מוגבר למחלת כליות אקוטית וכרונית כאחד, היפומגנזמיה, זיהום C difficile ושברים אוסטאופורוטיים... והם מקבלים מרשם יתר.
פחות חומצה לא אומר פחות ריפלוקס.
PPI לכל החיים?
כבר לא...
ה-FDA ברור לגבי עמדתם לגבי PPI - התווית אומרת:
"אין להשתמש ביותר משלושה קורסי טיפול בני 14 יום בשנה אחת."
סרטן הוושט (אדנוקרצינומה) גדל ביותר מ-600% ב-3 העשורים האחרונים.
תסמינים מתרחשים לעתים קרובות לאחר התפשטות הסרטן
ריפלוקס חומצי/GERD הוא גורם סיכון ראשוני
אין בדיקות שגרתיות או סטנדרטיות לגילוי סרטן הוושט בשלבים מוקדמים
GERD תכוף ולא מטופל עלול להתקדם ל-Barrett’s Esophagus, תסמונת הוושט על שם בארט היא מצב בו תאים נורמאליים של הוושט, הנקראים תאים קשקשיים או רב שפתיים הופכים לתאים עמודיים, הנמצאים באופן רגיל במעי. תהליך זה, בו ישנם תאים במקום לא שגרתי קרוי מטפלזיה (metaplasia). השכיחות של ממאירות ושט באנשים הסובלים מתסמונת זו, גבוה מן האוכלוסייה הכללית.